קיבלתם מעטפה מרשות מקרקעי ישראל. בפנים, דרישה להשיב את הקרקע שחכרתם עשרות שנים. מצורפת הצעת פיצוי, לוח זמנים ברור, וטופס חתימה.
הכל נראה סגור ומסודר. כמעט כאילו אין מה לדון.
אבל לפני שאתם חותמים, יש כמה דברים שחשוב שתדעו, כי אף אחד ברמ”י לא יאמר לכם אותם ביוזמתו.
1. השמאי שקבע את הפיצוי שלכם לא עובד בשבילכם
כשרמ”י שולחת לכם הצעת פיצוי, הסכום מבוסס על שומה שערך שמאי. אבל אותו שמאי איננו עצמאי. הוא פועל מתוך רשימת שמאים חיצוניים של הרשות, ועובד מולה באופן שוטף.
זה לא אומר שהשומה שגויה בהכרח. אבל זה אומר שהאינטרסים של אותו שמאי אינם זהים לשלכם.
הדבר הנכון לעשות הוא לבקש, עוד לפני שמגיבים לרמ”י, חוות דעת של שמאי עצמאי מטעמכם. שמאי שלא תלוי ברשות, ושאחריות מקצועית שלו היא כלפיכם בלבד. בלא מעט מקרים, פער השומה בין שתי ההערכות יכול להיות משמעותי.
2. יש לכם 60 יום להגיש השגה, ורוב החוכרים לא יודעים זאת
לאחר שרמ”י שולחת לכם את השומה ואת הודעת התשלום, מתחיל לרוץ מועד. יש לכם 60 יום בלבד להגיש השגה על הסכום שנקבע.
זה לא רק זכות פורמלית. זוהי ההזדמנות הממשית לשנות את התוצאה הכלכלית.
מי שמפספס את חלון ה-60 יום, מפסיד את האפשרות לערוך את הדיון הזה. אחרי כן, ההשגה הופכת לסבוכה יותר ופחות אפקטיבית.
כדי שהשגה תתקבל לדיון, צריך לצרף לה שומה של שמאי מטעמכם. לא מספיק לטעון שהסכום נמוך, צריך להוכיח זאת בנייר שמאי מקצועי. הוועדה שדנה בהשגות כוללת שמאי מכריע, שקורא את שתי השומות ומכריע ביניהן.
3. ההשבה לא נחשבת “הפקעה” לצרכי מס שבח, וזה עולה לכם כסף
זו אחת הנקודות שמפתיעות את רוב החוכרים.
כשהמדינה מפקיעה קרקע, יש הקלה במס שבח שיכולה להגיע ל-50% מהסכום החייב. הרבה חוכרים שקיבלו דרישת השבה מניחים שהמצב דומה, כי גם כאן הם נדרשים להחזיר קרקע שלא בחרו ברצון.
בפועל, בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם שהשבת קרקע לרמ”י היא עסקת מכר לכל דבר, לא הפקעה. זאת מכיוון שהחוזה המקורי קבע את תנאי ההחזרה מראש, ולכן הסכמה חוזית קיימת מהרגע הראשון. ההקלה המיסויית שניתנת בהפקעה כפויה פשוט לא חלה כאן.
המשמעות: מס שבח ייגבה לפי כללים רגילים. חשוב לוודא מראש, עם רואה חשבון או עורך דין מיסוי מקרקעין, מה ההתחייבות המיסויית שלכם, לפני שאתם מסכימים לפיצוי שכבר בחלקו ייצא למס.
הערה: המצב המיסויי המדויק תלוי בנסיבות הספציפיות של כל עסקה. חובה להיוועץ עם מומחה מיסוי לפני החתימה.
4. ה-40% מהפיצוי לא יגיעו אליכם מיד, ויש סיבה
רמ”י משלמת את הפיצוי בשני חלקים. 60% משולם כמקדמה, אבל 40% הנותרים משולמים רק אחרי שתגישו אישורים: תשלום מיסים, היטלים ואגרות, העדר חובות לרשות המקומית, ומסמכים נוספים לפי דרישה.
זה אמנם הגיוני מנקודת ראות הרשות. אבל בפועל, לא מעט חוכרים גילו שאיסוף האישורים לוקח זמן רב יותר ממה שציפו, ובמקרים מסוימים יש חיכוך עם גורמים שונים שצריך להסדיר איתם חובות ישנים.
לפני שחותמים על הסכם ההשבה, כדאי לעשות מיפוי מסודר: האם יש חובות לרשות המקומית? האם יש שיעבוד על הקרקע? האם יש חשבוניות פתוחות לרמ”י עצמה? כל עניין שלא הוסדר יחסום את ה-40% הנותרים.
5. הבונוס על החזרה מהירה נשמע טוב יותר ממה שהוא
רמ”י מציעה לחוכרים תמריץ כלכלי להחזרת הקרקע מהר. על פי הנוהל, חוכר שמחזיר את הקרקע תוך 60 יום מקבל תוספת פיצוי משמעותית.
הבעיה: מי שממהר לחתום בגלל הבונוס, עלול לוותר על הדברים שתוארו בארבעת הסעיפים הקודמים. לא בודקים שומה, לא מגישים השגה, לא מטפלים במיסים, לא מוודאים שה-40% יתקבלו בזמן.
הבונוס נועד לשרת את האינטרסים של רמ”י, שזקוקה לפינוי מהיר של קרקעות לצורך תכנון ובנייה. זה לגיטימי. אבל החוכר צריך להחליט אם הבונוס שווה את מה שהוא מוותר עליו בתמורה.
לפעמים הוא כן שווה. לפעמים, בדיקה של שבועיים עם שמאי ועורך דין תגלה שפיצוי גבוה יותר ללא הבונוס עדיף בהרבה על פיצוי נמוך יותר עם הבונוס. זה תלוי בנסיבות הספציפיות.
לסיכום
רמ”י היא גוף ממשלתי שפועל לפי נהלים. אנשיה לא עושים עוול ביוזמה. אבל הם גם לא מחויבים להסביר לכם את כל מה שכדאי לדעת לפני שחותמים.
הפיצוי שמוצע לכם הוא נקודת פתיחה, לא גזרה משמיים. יש מנגנוני השגה, יש זכויות שמאיות, ויש שיקולי מיסוי שמשפיעים על התוצאה הסופית.
מי שנכנס לתהליך לבד, ממהר, ולא בודק, לרוב יוצא עם פחות ממה שיכול היה לקבל.
אם מצאתם בתוכן טעות או אי דיוקים, אנא פנו אלינו דרך טופס צור קשר ונעדכן.
מקורות:
נוהל 32.02B, רשות מקרקעי ישראל (פורסם 14.02.2019) | ערעור על שומת רמ”י: maromg.co.il, romdavid.com | פסיקה בעניין מיסוי השבת קרקע: capitax.co.il, shiloh.co.il, ber-law.co.il | ברית פיקוח: britcpa.co.il